Make vs Zapier​

​יעילות ומורכבות:

Make: היא מערכת אוטומציה מבוססת קוד, המעניקה כלים ליצירת תהליכים אוטומטיים מתקדמים. 
בעזרת Make, צוות פיתוח מנוסה כמו זה שב Botomations AI, יכול ליצור סקריפטים מותאמים אישית לטיפול במשימות שונות בצורה מלאה וגמישה. 

לעומת זאת, מערכת Zapier: היא מערכת אוטומציה ענן שנועדה לספק תהליכים פשוטים יותר ואוטומטיים ללא ידע בתכנות ועל כן, משתמשים רבים מתקשים לחבר את השירותים השונים וליצור תהליכים מורכבים יותר.

אופן פעולה:

Zapier מבוססת על גרפים ויזואלים של חוטים המקשרים בין תהליכים המכונים ״זאפים״ ("Zaps"). כך שבמקום לכתוב קוד, המשתמשים מגדירים פעולות ותנאים בצורה חזותית בממשק גרפי, אמנם נשמע פשוט אך לאופציה זו מגבלות רבות בהתאמה אישית של אוטומציות לצרכים שונים. 

עם Make, ניתן לשלב בין יצירת אוטומציות בממשק גרפי קל ונוח לשימוש, הדומה לזה של מערכת Zapier  עם האופציה לכתוב סקריפטים מותאמים אישית בשפות תכנות כמוPython  JavaScript ועוד. עובדה זו מספקת גמישות רבה יותר ביצירת תהליכים מותאמים אישית התפורים במדויק לצרכים המיוחדים של כל עסק. להתמודד עם משימות מורכבות וליצור תהליכים אוטומטיים מדויקים לצרכים המיוחדים שלכם, כולל היכולת לשלוט על הפרמטרים, התנאים והזרימה של כל תהליך אוטומטי.

יכולת שליטה במשאבים:
בניגוד ל-Zapier שעובדת בענן, MAKE מאפשרת שליטה באזורי השרתים והמשאבים שבהם התהליכים האוטומטיים רצים ובכך, מספקת יכולת גבוהה יותר לניטור, תפיסת בעיות ותיקון מהיר יותר כאשר משהו משתבש.

כפי שניתן לראות, ההבדלים המרכזיים בין מערכת האוטומציות "make" למערכת "Zapier" באים לידי ביטוי ביכולות הפונקציונליות שלהן. בעוד Make מתמקדת בגמישות ופונקציות מתקדמות, Zapier מציעה גישה פשוטה יותר ליצירת תהליכים אוטומטיים פחות מורכבים בלי ידע מוקדם בתכנות.

סוגי תקשורת:

אם בעבר פיתוח אינטגרציות וחיבור בין ממשקים דרש השקעה כלכלית לא מבוטלת וחודשי עבודה רבים, הרי שכיום יש פתרון יעיל וכלכלי. Make מתמחה בתקשורת API ישירה בין שירותים חיצוניים ושירותים מותאמים אישית. בעזרתה ניתן לבנות פעולות מורכבות ואינטגרציות מלאות, ניתן לממשק בין כל מערכת שיש בה אפשרות לחיבור API וליצור אינטגרציה מותאמת אישית עם מערכות ERP או CRM. מדובר בפתרון יוצא דופן, במיוחד כאשר יש צורך בקישור עם מערכות ייחודיות או תהליכים מורכבים שאין להם פתרון מובנה במערכת.

לעומתה, מבנה האוטומציה של Zapier מבוסס על תופעת הדחיפה (Push), שכן המשימות נכנסות לתהליכים בעזרת אירועים וטריגרים מהשירותים החיצוניים ועל כן פחות מתאימה כמערכת לביצוע אינטגרציות.​